אריאל רחובות סניף בנים

מכתב מחניך

לכבוד מחלקת ההדרכה

לא משנה איך קוראים לי ומאיזה קבוצה אני. לא זה הנושא, אני רציתי לכתוב על הפער. יש פער עדתי ויש פער דתי ויש עוד פער אחד שאותי מרגיז – זהו הפער ההדרכתי.

למה אני מתכוון? יש לנו מרכזת חמודה שלדעתי עובדת קשה. אכפת לה מכל חניך, משתדלת שתהיה פעילות גם באמצע שבוע, גם במוצ"ש ובכלל יש לי (וגם לחברים שלי) הרגשה שהפעילות באופן כללי בסניף היא 100%. אז מה הבעיה? הבעיה היא המדריכים! אני לא רוצה להוציא לעז על כל המדריכים – בטח יש טובים, כמו בכל מקום, ויש רעים. אלא שאני מרגיש שחלק גדול מהמדריכים בכלל לא מעונינים להדריך. הם לא רוצים לחנך אותנו או לקדם אותנו, אין להם מטרות או דברים שהם מעונינים להשיג. איך אני יודע? שאלתי מדריכים שגמרו להדריך - אחרי שנה וחצי – "מה רציתם לעשות ומה לא הספקתם?" והם בכלל לא הבינו למה התכוונתי! "הדרכנו, סיפרנו סיפורים, שיחקנו משחקים, מה עוד צריך לעשות? אני שואל אותך: זה רציני? דאת תשובה? זאת רמה? עובדה: לפעמים אנחנו מגיעם לסניף באמצע השבוע ורק אנחנו נמצאים עם עוד שתי מדריכות שבאות ומדברות בינהן ורק המרכזת דואגת שנעשה משהו, (אל תחשווב שאני חושב שכל המרכזות הן כמו שלנו, אני יודע שיש גם אחרות...) והיתר" לזאת יש מחרתיים בחינה, זאת לומדת נהיגה וזאת לא חשבה שהחניכים יגיעו... על המדריכים אני בכלל לא מדבר: הם ולמדים בישיבה! אל תצחק, הם אומרים את זה בכזאת התנשאות כאילו הם ב"קורס לגדולי דור", אח שלי בישיבה והוא מספר לי. הם בורחים מהישיבה לכל מיני דברים, שם הם מספרים שהם הולכים לסניף, אבל לנו הם מספרים שהם לומדים קשה בישיבה (ועוד עושים פרצוף כזה של חשובים) איני חושב שזה לא בדיוק דמות חינוכית כמו שהם קוראים לעצמם (שמעתי אותם אומרים את זה פעם בישיבת מדריכים).

כל מה שאני מספר לך הם דברים חמורים אבל הכי חמור זה מה שהם רוצים באמת. אתה יודע מה הם רוצים? שני דברים: 1. להרגיש שהם חשובים ורציניים וכל מיני דברים כאלה. 2. וזה הכי חמור, הם רוצים שאנחנו נעריץ אותם! את המבין? המדריך שלי לא משקיע בנו כלום, מכין את הפעולה בדרך לסניף (הלכתי איתו פעם והוא ביקש שלא אפריע לו כי הוא צריך לקרא את הפעולה), לפעמים בפעולה הוא סותר את עצמו וכשמישהו אומר לו אז הוא עושה את עצמו חושב ואומר שיש הבדל או שרצה לנסוןת אותנו (מצחיק מאוד, כמה פעמים מנסים אותו דבר?), והכי מעצבן זה שהוא אומר שנבין כשנהיה גדולים. אח"כ כשהולכים לשחק הוא דואג תמיד שהוא יהיה מרכז המשחק. אתה מבין? הוא ממילא הכי חזק והכי גבוה והוא רוצה שאנחנו נרגיש כמ השהוא יותר מאיתנו ונעריץ אותו. אני שואל אותך: למה? מי שלא רוצה להעריץ אותו הוא קורא לו מובדל (הוא הסביר לנו שזה מלשון בדל סיגריה, אח"כ בדקתי במילון וראיתי שזה: "לפרוש, להסתגר") או אנטי חברתי, וזה לא נכון משום שהוא אנטי חברתי, הוא נהנה על חשבוננו. וזה לא רק הוא, יכלתי לתת דוגמאות אחרות מקבוצות אחרות בסניף וגם מסניפים אחרים של חבר'ה שלומדים איתי יחד.

אני פונה אילך משתי סיבות:

א.אתה יכול לספר שם בהנהלה מה שקורה.

ב.אתה יכול לפרסם את זה בעלון למדריך או בכל מקום אחר ואז המדריכים האלה יקראו ויראו מה שחניכים חושבים עליהם ושאנחנו לא מטומטמים. וחוץ מזה אולי הם ישתפרו.

תודה רבה

ח. ו.

חניך שאכפת לו וכואב לו