 |
פרוייקט "אליהו" 2006
מקלהת אורטוריו ירושלים יחד עם מקהלה ונגנים
מקלהת אורטוריו ירושלים יחד עם מקהלה ונגנים מהאקדיה הנוצרית למוסיקה ואמנות בשטוטגרט, גרמניה, העלו את האורטוריה "אליהו" מאת המלחין פליקס מנדלסון בסדרת קונצרטים בארץ בתחילת חודש ספטמבר וובארבעה קונצרטים משותפים בגרמניה, בניצוחם של רונן בורשבסקי ומוניקה ואסקז.
מתוך ביקורת ב -Ynet
(8.9.2006 מאת יון פדר)
פליקס מנדלסון עולה לשמיים
-
הביצוע של המקהלה הישראלית-גרמנית לאורטוריה "אליהו" של מנדלסון, סיפק ערב מוזיקלי עשיר, דרמטי ומרגש בתיאטרון ירושלים.
המקהלה אמש הייתה עיקרו של הערב יוצא הדופן הזה. על במת תיאטרון ירושלים עמדו, בסהר צפוף מעל התזמורת, יותר מ-150 זמרות וזמרים. מקהלת ענק לפי כל קנה מידה. המקהלה
הזאת נוצרה משילוב - יהודי-נוצרי, ישראלי-גרמני - של שתי מקהלות, חובבים אמנם אך רבי כשרון: המקהלה של האקדמיה הנוצרית למוזיקה בשטוטגרט, גרמניה, ומקהלת
אורטוריו ירושלים. גם התזמורת הייתה שעטנז של נגני האקדמיה משטוטגרט עם אנסמבל נגנים ישראלים. ההרכב המשותף והגדול הזה חבר יחד לשם ביצוע מלא (תופעה חריגה בפני עצמה) של
האורטוריה של מנדלסון.
המנצחת אמש הייתה הגרמנייה (ממוצא ברזילאי) מוניקה מאירה ואסקז. מנצחת נמרצת ונלהבת, שהפיחה במקהלת הענק אנרגיה משוחררת ומוזיקליות זורמת. גם אם המקהלה הגדולה לא
דיקדקה על כל תג זעיר, היה לה קול גדול ומבע רגשי עז. היא נעה בגלים נלהבים וניכר בחבריה שהם נהנים מכל רגע. יש מקהלות זכות-צליל וקפדניות ממנה, אבל המקהלה המשותפת של
אורטוריו והאקדמיה הנוצרית הראתה אמש כיצד שמחת השירה לשמה יכולה לחולל אירוע מוזיקלי של ממש.
|
פז"ז זז
ב-31.1 הופיעו משתתפי פז"ז (פרויקט זמר לזמר) ב"קיריה", הפרק הראשון במיסה קריאולה. כולם נהנו – גם מהשירה ובעיקר מהכיבוד (במיוחד העוגה של שרה).
במסגרת פז"ז, נפגשים בזוגות (או שלישיות) ועובדים יחד על החומר המשותף. זה יוצר מפגש בלתי אמצעי בין אנשים מקבוצות שונות ומרמות שירה שונות, וגורם לקשר מחודש בין חברי האורטוריו.
"יותר כייף לעבוד ביחד מאשר להשתעמם לבד בבית מול התווים", מתארת תלמידה את חווית הפז"ז בשבילה. "עצם השעורים מחייב אותי לשלוט בחומר", אומרת המורה שלה.
לפרטים נוספים, נא לפנות ל:
- דפנה מקבוצת פלורה
- רייזי מ"בל קנטו"
- אמיתי מקבוצת ג’ודי
- רומי מהקמרית
- הלין, יוזמת הפרויקט.
מקהלת הנשים בשבת שירה
בתאריך 14.1.2006 התקיים ב"פרוטיאה בכפר", כפר גימלאים ליד צומת דרור (שמהרגע הראשון שנכנסים אליו מעורר חשק למהר ולהגיע לגיל הפרישה) מפגש מקהלות נשים תחת הכותרת "שבת שירה". במפגש השתתפו חמש מקהלות נשים – "קולות שלובים" בניצוח רונית אייזנברג, "ווקליזה" בניצוח שמעון לב טוב, "קולות הזמיר" בניצוח נטליה שפילבוי, "הלל" בניצוח מירי שדה ומקהלת הנשים של "אורטוריו" בניצוחה של פלורה וינוקורוב. כל המקהלות הגיעו בהרכבים חסרים פחות או יותר מכל מיני סיבות (שבת, מחלות, וכו'…) אך קבוצת הנשים של פלורה התייצבה (כמו תמיד) בהרכב המלא ביותר.
במשך היום התקיימה עבודה משותפת במתכונת של סדנה על ארבע יצירות- שני שירים של שומן, שיר בגרוזינית של ברדנשוולי (מלחין "מסע אל תוך האלף"), ו"אווה וורום" מאת פולנק בניצוחה של רחל כוכבי-לוונטר.
בתום היום התקיים קונצרט שבו ביצעה כל אחת מהמקהלות מבחר מיצירותיה. ראויה לציון במיוחד אחת מיצירות אלה, פרק מתוך מיסה של לנארד ברנשטיין, בהשתתפות סולן-טנור.
בסוף הקונצרט ביצעו כל המקהלות יחד את ארבע היצירות המשותפות (כולל שירת סולו של אורה חפון, הפסנתרנית שלנו, ופלורה, שנקראו לדגל מפאת המחסור באלטיות...)
מרגע שהגענו למקום זכינו לקבלת פנים לבבית מאוד, ותחושתי האישית הייתה שהשם "אורטוריו" עורר ציפיות ואפילו מידה של יראת כבוד. הרגשנו קצת כמו קבוצת כדורגל או כדורסל שמגיעה כפייבוריטית למשחק חשוב, ואכן השתדלנו לא להכזיב ולאכזב. לפני הקונצרט אף מצאנו זמן להצטרף אל דיירי הכפר בשירים ביידיש ובלדינו, מה ששימח מאוד גם אותם וגם אותנו. הקונצרט עצמו היה רווי אנרגיה חיובית, שכנראה הוציאה מאתנו את המיטב, והקהל הגיב בהתאם. ההדים הגיעו עד ירושלים וזרם המחמאות והברכות נמשך זמן רב אחרי האירוע, כולל הצעות להמשך שיתוף פעולה ולחילופי יצירות.
|
