נשמה (נילי)
לילה בת"א, עוד מעט כבר יהיה בוקר, נשמה בודדה מס' 6758 יוצאת לרחובות. היא יוצאת מביתה הריק, לעיתים אחרי מסיבה צבועה, ויותר מדי אלכוהול לעיתים לאחר סרט טלויזיה מייגע, ויותר מדי יאוש. כמו לקריאה של דרקולה (לא היא לא חובבת דם, תודה.) מגיעה לרחוב ההומה מספיק, מספיק הומה, מספיק חשוך בכדי שאף אחד לא יבחין בה לא יכוון אליה אצבע מאשימה: "הנה את הנשמה הבודדה, האבודה !!!". בשקט בשקט חומקת לפאב השכונתי הלא הומה, הברמן החביב מגיש בייגלה, שמעולם לא היה טעים יותר. שקט מצלמים, המופע מתחיל ראשון עולה לבמה, לאונרד כהן "כפיים גבירותי ורבותי, גם את בקצה הבר, נשמה." והוא שר על סוזאן, נשמה מטורפת, והוא מטורף עליה. הוא מתחיל לכתוב מכתב, וניו יורק בארבע בבוקר, סוף דצמבר, מעולם לא היתה כ"כ קרה. יין אדום נמזג לכוס, מתיז מעט לצדדים. מחיאות כפיים, קצת דמעות, לאונרד חייב ללכת, טיסת אל על 876 תצא בעוד מס' דקות. והנה עולה לבמה, כפיים נשמה, הוא הגיע מרחוק, קבלו את גדול המשוררים, מיסטר מאיר אריאל, היי לאונרד, כרגע חזרתי משדה התעופה (הרופאים המליצו) והנשמה מימין נזכרת בהוא שהיתה רוצה לפגוש אותו לגמרי במיקרה בגליל או בלב ת"א.ומאיר קולט את הדימעה בקצה העין וממהר להרגיע, מבקש לא לקחת ללב, לא כדאי, ואם כבר אז עדיף מחומרים טבעיים, כן, הוא הפך צימחוני לאחרונה. "לחיים חברה'" הנה עוד שחקן רכש, קבלו את פראנק סינטרה, (תסלחו לי אבל אתם פראנקים ?) niks ym rednu uoy tog i והנה הוא שר בחינניות ולפתע אל הבר השכונתי פורצת חבורת בנות, גיל ממוצע: 61, אולי. מכירת משקות אסורה בתכלית האיסור למי שטרם מלאו לו 81. כן אנחנו יודעות, דיאט קולה, כפול חמש, ואפשר להאזין לפרנק סינטרה? מבקשת הקטינה, פראנק סינטרה, אתן בטוחות, סחתיין על השליטה בהיסטוריה המוזיקאלית. הקטינה מסבירה, שהיא ובילי הולידיי אכלו מאותו מאסטינג, טוב, אם את אומרת, בארבע לפנות בוקר, לב ת"א, הכל מותר והגיוני, הנה מתחיל לו בוקר: yad tcefrep a tsuj לו ריד עולה להופעת סיום ונשמה מס' 6758 נזכרת איך פעם הכל היה נפלא, ותכננה שתצעד לחופה לצלילי שיר זה, לאחרונה שיר זה שימש לה השראה למסע אל עולמות אחרים, מוצלחים יותר, או פחות, תלוי כמה עישנה ומה שתתה. הבוקר מגיע מתחילים לחסל, מדליקים אורות, מרימים כיסאות.מי שנשאר אחרון, דג מעופש. נשמה מס' 6758 חומקת לה החוצה, מתבוננת מסביב, כן, איך היה לה ברור שהנשמה המתולתלת, תעקוב אחריה. האמת היא שזה תמיד ברור ונראה שהיא מצליחה מבעד לעשן לתקשר עם נשמתו של אחר, אבל אף פעם זה לא קורה, תמיד איכשהו היא מוסתרת מאחורי חזה גדול או חצאית קצרה של נשמה כוסית.אבל הינה הוא בא, מעושן מתמיד מוכר לה אשליות, ובזול, תאמיני לו , לו זה עולה יותר, שישים וחמש דקות, והיא כבר מרגישה את האכזבה, מתקרבת אליה בצעדים גדולים, היא בורחת, לא תודה, היא שתתה כבר מספיק קפה. ממהרת, ושוב מתבוננת מסביב, לצדדים, אחת שתיים שלוש. ההלך שעובר ברחוב, שואל מה היא מחפשת, ובביטחון מלא היא מסבירה שהיא לא בטוחה, לא לא, זה בסדר, את הרחובות היא מכירה מצויין. טוב נשמה, לא כדאי שתסתובבי פה לבד, לא סימפטי הרחוב הזה, ולא כולם פה נשמות טובות כמוני.
|